במונח "הפתק של רבי ישראל דב אודסר" ו/או "הפתק של רבי נחמן" בטח נתקלתם כבר בדורינו, וסביר מאוד גם שקיבלתם לידיכם תצלום של אותו הנייר הקטן אבל גדול שעשה מפנה כל כך משמעותי בגאולת ישראל. אם אתם אנשים בעלי זיקה ליהדות, מסתמא נישקתם את זה ושמתם את זה בתיק אבל סביר מאוד שלא היה לכם כלכך איך ואיפה לברר לעומק מה זה.
סיפורינו מתרחש לפני שנים,בשנת תרפ"ב. לאחר שנים רבות שרבי ישראל בער אודסר הקדוש מהעיר טבריה חי חיים שכל כולם התמסרות על עבודת ה',חיים של הקרבה ומסירות נפש גדולה שאין כמוה להחזיק על עומדו ולהאיר בעולם את האור שגילה-אורו של הצדיק רבי נחמן, שבעקבותה נבחר רבי ישראל הרחמן כמשה רבינו להאיר על עמינו את גאולת ישראל ולקבל את פתק הגאולה.
לפני שתקראו את הסיפור עצמו חשוב להמחיש עד היכן הדברים מגיעים- רבי ישראל העיד על הפתק הקדוש כי: "הפתק אמת כמו שהתורה אמת,כמו שה' יתברך אמת! "ולכל השואל נציין כי הפתק הקדוש הוכח מבחינה גרפולוגית ועובדתית שכן אף אחד מלבד רבי ישראל לא ידע שהוא היה חלש ולא התענה בי"ז בתמוז (כפי שנספר בהמשך) שבעקבות כך נפל לעצבות גדולה וקיבל את הפתק לרפואה ונחמה.
למי שעדיין לא הבין: הפתק הגיע לידיו של רבי ישראל בדרך נס מהצדיק רבי נחמן מברסלב.
ועכשיו לסיפור עצמו...
רבי ישראל מספר בלשונו כך: "בשנת תרפ"ב, קרוב לתענית שבעה עשר בתמוז, הרגשתי עצמי חלש.לא כלכך,אבל לא חס ושלום באופן חמור,אני הרגשתי..הגיע שבעה עשר בתמוז,הרגשתי חלש.הבעל דבר התגבר עלי בבוקר, ביום שבעה עשר בתמוז: 'אתה חלש מאוד, אתה צריך לאכול עכשיו לפני התפילה.'
אני מתבייש להגיד,לדבר...לפני התפילה...אני לא שתיתי מים מחצות לילה, לא אכלתי ולא שתיתי, ועכשיו בא אלי הבעל דבר: 'אתה צריך לאכול לפני התפילה,אתה חלש כל-כך.' אני שמעתי לו. לא רציתי אבל אכלתי. אני אכלתי, אבל כמו שאוכלים חס ושלום דברים מזירקים, אני אכלתי אבל היה בלא ידיים ובלא רגליים. אבל אכלתי. אחרי האכילה ברכתי ברכת מזון והלכתי למקווה, יכולים להבין איך היה התפילה, באיזה מצב אני הייתי אחרי דבר כזה. אחרי שאני הייתי נזהר, הייתי עם רבי ישראל, כל תענית שהוא היה מתענה אני גם כן עשיתי ככה, ויום שבעה עשר בתמוז שהוא תענית חמור אני נכשלתי ונפלתי באופן כזה-לאכול לפני התפילה.
אני לא רציתי לחיות, נפלתי לעצבות כזה שלא יכולתי לדבר ולהתראות בפני אנשים. אני הלכתי לישיבה ושכבתי בבית הכנסת, היה ישיבה וגם בית כנסת, שכבתי בביה"כ כמו מת. לא מדבר, לא ישן, כמו מת.
ובני הישיבה- מי שהיה הולך לבית הכנסת ראה את ישראל בער שוכב בעצבות כזה שהיה פחד. הם היו רגילים שאני הייתי תמיד שמח, מרקד, שמח, והם היה להם קושיות איך ישראל בער שמח, ממה הוא שמח, אין לו פרנסה ואין לו לחם בשביל הילדים. זה ישראל בער, זה לא ישראל בער שהיה...זה ישראל בער משוגע. ככה בסוף שכל הברסלבים סוף כל סוף נעשים משוגע. הם הולכים בחצות לילה לשדות, ליערות, נפחדים מאיזה כלב, מאיזה חיה, מאיזה גוי, נעשים משוגע.
אני הייתי בעצבות נורא מזה שהם אמרו ככה. היה לי עצבות יותר כי הרגשתי שאני אדון לכל זה שמדברים, עצבות כזה, היה לי צער גדול, קשה לי מאוד, לא רציתי לחיות.
ראיתי שאני גורם חילול השם לברסלב והיה לי התבודדות: ' ריבונו של עולם,ראה המצב שלי. אמת- אכלתי, עשיתי מה שעשיתי, אבל אני רוצה תשובה, תוציא אותי מהמצב הזה, כי אני גורם חילול השם לברסלב.'
אז אני בכיתי לפני ה' יתברך בבית הכנסת 'ריבונו של עולם, איך אוכל לצאת מהעצבות? '
נכנס לי מחשבה כמו מי שנכנס בראש שלי, במח שלי ואומר לי המחשבה: 'תכנס לחדר שלך'..החדר..אני הייתי בבית הכנסת והחדר שלי היה לייד בית הכנסת, 'כנס לחדר שלך ותפתח את ארון הספרים, ותתן ידך על איזה ספר, ותוציא אותו ותפתח אותו ושם תמצא רפואה לנפשך'. אני רציתי רפואה, התפללתי, ואמרתי מחשבה שלי זה דבר רציני,אז אמרתי אני אעשה זה ונראה מה שיהיה.
נכנסתי לבית הכנסת לחדר שלי ופתחתי את הארון, ונתתי כמו שאמרו לי, נתתי ידי על איזה ספר והוצאתי אותו, ופתחתי אותו, והיה שם הפתק הזה..."
(ניתן להאזין להמשך בשיחה המוקלטת מפיו הקדוש המצויה בין השאר בלקט השיחות "דברי הצדיק" שניתן להזמין כאן במחיר עלות ללא רווח).
נוסח הפתק הקדוש (בתמונה למעלה):
מאוד-היה- קשה- לי- לרדת- אליך
תלמידי- היקר- להגיד- לך- כי- נהנתי
מאוד- מעבודתך- ועליך- אמרתי
מיין- פייעריל- וועט- טליען- ביז
משיח- וועט- קומען- חזק- ואמץ
בעבודתך
נ נח נחמ נחמן מאומן
ובזה- אגלה- לך- סוד- והוא
מלא- וגדיש- מקו- לקו (פ-צ-פ-צ-י-ה)
ובחזוק- עבודה- תבנהו- וסימן
י"ז- בתמוז- יאמרו- שאינך- מתענה
בפתק מתגלה שיר הגאולה עליו נכתב בזוהר
רבי ישראל מגלה דברים מדהימים מהכתוב אודות הגאולה בזוהר הקדוש אשר מתגלים בפתק בבירור. כתוב בזוהר הקדוש שלקראת הגאולה יתגלה שיר פשוט (אות אחת), כפול (שתי אותיות), משולש (שלוש אותיות),מרובע (ארבע אותיות), ניתן לקרא בהרחבה בנושא אותו שיר המדובר בזוהר בספרו של רבי נחמן "ליקוטי מוהר"ן" בחלק ב' תורה ח'.
נביא כאן חלק מהדברים שמסביר רבי ישראל בנושא, מכאן לשונו:
"והיום אחרי שישים שנה נודע לי שזה הפתק הוא המפתח של הגאולה, כי זה נגלה חדשות בעולם. רבינו הקדוש גילה בזה הפתק התגלות חדש: מה שכתוב בזוהר שלעתיד יתגלה שיר של חסד פשוט- כפול- משולש- מרובע, ובזה יחזור כל העולם לה' יתברך ולתורה, יהיה עולם חדש, ככה כתוב בזוהר. ופה מגלה רבינו הקדוש, רבינו הקדוש מגלה בזה התורה, בליקוטי מוהר"ן, וגם הוא בעצמו גילה בשיר פשוט- כפול- משולש- מרובע- פה רואים בפירוש ובבירור שרבינו הקדוש מגלה כאן שכל גאולה תלויה בו! כי הוא- זה הוא בעצמו זה השיר שיתגלה: נ....עם נקודות, נ נח נחמ נחמן מאומן,במקום שהוא נמצא שם, שהפתק נברא ונעשה באומן, המקום שהוא נמצא, וכאן כתוב בהפתק, רבינו הקדוש הוא המפתח של הגאולה, העיקר הגאולה, בו תלוי כל הגאולה- שיתפשטו ויתגלו החכמה שלו, הדעת שלו, הפלאות, האור, הפלא שהוא גילה בכל דיבור ודיבור, וזה יביא כל העולם..יקבלו חכמה שכל העולם הבל וריק, אף על פי שעכשיו לא מרגישים את זה, אבל יהיה להם כח להתגבר ולהיות..לעבוד ה' באמת ולחזור בתשובה, אפילו הגויים.
זה נודע לי אחרי שישים שנה. עד שישים שנה לא ידעתי, ידעתי שזה פלא, לא ידעתי מה זה נ נ נח, לא ידעתי...
זה..צריכים להבין שזה מסוגל כי הוא השורש של הגאולה. והוא שורש של כל קדושת ישראל, והוא כלליות כל התורה וכל הצדיקים שהיו מיום בריאת העולם, הוא משה רבינו, הוא אברהם, יצחק ויעקב, הוא כל הצדיקים. כפי המכתב רואים חדשות, התגלות חדש בעולם, זה דבר חדש. רבינו הקדוש היה, מה שהוא בא לעולם- המפתח של הגאולה אצלו. הוא עיקר הגאולה, כל הגאולה תלויה בו, ביאת המשיח תלוי בו,וכל הגאולה בכלל ובפרט לכל אחד ואחד מישראל.
אבל לגלות בפירוש שאני הוא- זה רק בהפתק הזה.
הוא מגלה לכל העולם נ נח נחמ נחמן מאומן."
